אני קורא עכשיו פעם נוספת את הספר "האלכימאי" של פאולו קואלו.
יש שם סיפור שמספר אדם זקן, מלך מלכיצדק,
הסיפור על כורה אחד, שיום אחד עזב הכל כדי לצאת ולחפש אבני ברקת.
חמש שנים הכורה סרק איזה נהר ושבר תשע מאות, תשעים ותשעה אלף, תשע מאות, תשעים ותשע אבנים בחיפוש אחר אבן ברקת אחת.
הוא עמד לוותר על הכל ברגע שחסרה לו רק אבן אחת - רק עוד אבן אחת - כדי למצוא את הברקת שלו.
הזקן שסיפר את הסיפור על הכורה, אמר שמאחר והכורה הקריב את כל אשר לו למען יעודו, החליט הזקן להתערב.
הזקן הפך עצמו לאבן והתגלגל עד לרגליו של הכורה.
הכורה הרים את האבן וזרק אותה בכל יאושו ובכל הכעס שהצטבר בתוכו בחמש השנים העקרות האלה.
אבל הוא זרק אותה בכוח כה רב, עד ששברה את האבן שפגעה בה, ושם, באבן השבורה, התגלתה לעיניו הברקת היפה ביותר בעולם כולו.
יש שם סיפור שמספר אדם זקן, מלך מלכיצדק,
הסיפור על כורה אחד, שיום אחד עזב הכל כדי לצאת ולחפש אבני ברקת.
חמש שנים הכורה סרק איזה נהר ושבר תשע מאות, תשעים ותשעה אלף, תשע מאות, תשעים ותשע אבנים בחיפוש אחר אבן ברקת אחת.
הוא עמד לוותר על הכל ברגע שחסרה לו רק אבן אחת - רק עוד אבן אחת - כדי למצוא את הברקת שלו.
הזקן שסיפר את הסיפור על הכורה, אמר שמאחר והכורה הקריב את כל אשר לו למען יעודו, החליט הזקן להתערב.
הזקן הפך עצמו לאבן והתגלגל עד לרגליו של הכורה.
הכורה הרים את האבן וזרק אותה בכל יאושו ובכל הכעס שהצטבר בתוכו בחמש השנים העקרות האלה.
אבל הוא זרק אותה בכוח כה רב, עד ששברה את האבן שפגעה בה, ושם, באבן השבורה, התגלתה לעיניו הברקת היפה ביותר בעולם כולו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה